Études 1 à 6
- 1Le sermon sur la montagne (5), la relation du Messie Jésus avec la loiDe la 2ème à la 3ème fête de PâqueMatthieu 5.17-20
- 2Le sermon sur la montagne (6), le meurtre, l’offrande et le pardonDe la 2ème à la 3ème fête de PâqueMatthieu 5.21-26
- 3Le sermon sur la montagne (7), l’adultère et le divorceDe la 2ème à la 3ème fête de PâqueMatthieu 5.27-32
- 4Le sermon sur la montagne (8), le parjureDe la 2ème à la 3ème fête de PâqueMatthieu 5.33-37
- 5Le sermon sur la montagne (9), La vengeanceDe la 2ème à la 3ème fête de PâqueMatthieu 5.38-42
- 6Le sermon sur la montagne (10), aimer ses ennemisDe la 2ème à la 3ème fête de PâqueMatthieu 5.43-48
-
PER089
הדרשה על ההר (5), יחסו של המשיח ישוע לתורה
בחלק החמישי של הדרשה על ההר מנתח המאמר את יחס ישוע לתורת משה על בסיס מתי ה׳ 17–20. ישוע אומר שלא בא לבטל את התורה אלא לקיימה במלואה בהתאם לתוכנית אלוהים המקורית. הוא מבחין בין תורת משה האמיתית למסורות דתיות שהוסיפו הסופרים והפרושים, ומזהיר שצדקתם הממוסדת אינה מובילה למלכות השמיים.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 24.44 (תנ״ך עברי מודרני) :ויאמר אליהם אלה הם הדברים אשר דברתי אליכם בעוד היותי עמכם כי המלא ימלא כל הכתוב עלי בתורת משה ובנביאים ובתהלים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER090
הדרשה על ההר (6), רצח, קורבן וסליחה
בחלק השישי של הדרשה על ההר, מתי ה׳ 21–26, נבחנת הוראת ישוע על רצח, קורבן וסליחה. ישוע מעמיק בדיבר החמישי ומראה שכעס ובוז כלפי אח חמורים מבחינה רוחנית כרצח עצמו. הוא מעמיד את לשון החוק הפרושית מול רוח אלוהים המקורית וקובע שרק סליחה כנה, ולא הקורבן, משיבה יחסים תקינים. האזהרה נוגעת לאחרית הימים: בלי התפייסות, התוצאה היא גיהינום.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 5.21-26 (תנ״ך עברי מודרני) :שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תרצח ואשר ירצח מחיב הוא לבית דין׃אבל אני אמר לכם כל אשר יקצף על אחיו חנם מחיב הוא לבית דין ואשר יאמר אל אחיו רקא מחיב הוא לסנהדרין ואשר יאמר אתה הנבל מחיב לאש גיהנם׃לכן אם תקריב קרבנך אל המזבח ושם תזכר כי יש לאחיך דבר עליך׃עזוב תעזב שם את קרבנך לפני המזבח וקדם ללכת לכפר פני אחיך ואחרי כן בוא הקרב את קרבנך׃מהר התרצה לאיש ריבך בעודך בדרך אתו פן יסגיר אתך איש ריבך אל השפט והשפט יסגירך לשוטר והשלכת את בית הכלא׃אמן אמר אני לך לא תצא משם עד אשר שלמת את הפרוטה האחרונה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER091
הדרשה על ההר (7), ניאוף וגירושין
פריקופה 91 בוחנת את החלק השביעי של הדרשה על ההר, המתמקד בניאוף ובגירושין (מתי 5.27-32 ; לוקס 16.18). ישוע חורג מעבר לתורת משה בגנותו לא רק את המעשה, אלא גם את ההשתקעות במחשבה עליו. הוא עוסק בגירושין לנוכח אסכולות הלל ושמאי ומציב דרישות נחרצות. המטפורות של העין והיד מדגישות את הצורך בשינוי פנימי של הלב כדי להימנע מחטא.
1 מְלָכִים 8.39 (תנ״ך עברי מודרני) :ואתה תשמע השמים מכון שבתך וסלחת ועשית ונתת לאיש ככל דרכיו אשר תדע את לבבו כי אתה ידעת לבדך את לבב כל בני האדם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER092
הדרשה על ההר (8), שבועת שקר
ישוע מלמד בדרשה על ההר על שבועת שקר (מתי 5.33-37). כנגד הנוהג של שבועות מותנות שהיה מקובל באותה תקופה, הוא דורש דיבור פשוט וישר: שה״כן״ יהיה ״כן״ וה״לא״ יהיה ״לא״. מתי הוא כותב הבשורה היחיד שמוסר הוראה זו, ואילו לוקס פונה ללא־יהודים, שנוהג זה נוגע להם פחות. יעקב 5.12 חוזר על מצווה זו במסורת השליחים.
אִגֶּרֶת יַעֲקֹב 5.12 (תנ״ך עברי מודרני) :וראש דבר אחי לא תשבעו לא בשמים ולא בארץ ולא בכל שבועה אחרת ויהי הן שלכם הן ולא שלכם לא פן תפלו בידי הדין׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER093
הדרשה על ההר (9), הנקמה
PER093 בוחן את תורת ישוע על הנקמה בדרשה על ההר (מתי 5.38-42). ישוע מפרש מחדש את דין עין תחת עין (שמות 21.24 ; ויקרא 24.20 ; דברים 19.21) וקורא לתלמידיו לאי־אלימות, לסליחה ולאהבת האויבים. הוראה זו, המיוחדת למתי, אינה מטיפה לסבילות מוחלטת אלא לתגובה שוחרת שלום החורגת מהיגיון הנקמה, בהתאם לרומים 12.17 ולפטרוס א 3.9.
אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הָרוֹמִיִּים 12.17 (תנ״ך עברי מודרני) :אל תשלמו לאיש רעה תחת רעה דרשו הטוב בעיני כל אדם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER094
הדרשה על ההר (10), אהבת האויבים
החלק העשירי של הדרשה על ההר עוסק באהבת האויבים (מתי 5.43-48 ; לוקס 6.27-36). ישוע חורג מן הפרשנות הפרושית ומזמין את תלמידיו לאהוב אפילו את הגויים, בדומה לאלוהים האוהב את כל בני האדם. ״כלל הזהב״ (מתי 7.12) משלים הוראה זו. המטרה הסופית היא השלמות האלוהית: ״היו שלמים כשם שאביכם שבשמיים שלם.״
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 6.27-36 (תנ״ך עברי מודרני) :אבל אליכם השמעים אני אמר אהבו את איביכם היטיבו לשנאיכם׃ברכו את מקלליכם והתפללו בעד מכלימיכם׃המכה אתך על הלחי הטה לו גם את האחרת והלקח את מעילך אל תמנע ממנו גם את כתנתך׃וכל השאל ממך תן לו והלקח את אשר לך אל תשאל מאתו׃וכאשר תחפצו כי יעשו לכם בני האדם כן תעשו להם גם אתם׃ואם תאהבו את אהביכם מה הוא חסדכם כי גם החטאים אהבים את אהביהם׃ואם תיטיבו למטיביכם מה הוא חסדכם גם החטאים יעשו כן׃ואם תלוו את האנשים אשר תקוו לקבל מהם מה הוא חסדכם גם החטאים מלוים את החטאים למען יושב להם בשוה׃אבל אהבו את איביכם והיטיבו והלוו מבלי תוחלת ויהי שכרכם רב והייתם בני עליון כי טוב הוא גם לשכחי טובה ולרעים׃לכן היו רחמנים כאשר גם אביכם רחום הוא׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org